למה מחמם האמבטיה שלכם נהרס כל הזמן (ואיך לתקן את זה באמת)
כולנו כבר חווינו את זה: יוצאים מהמקלחת החמה אל חדר האמבטיה הקר, מדליקים את המחמם הישן… ושום דבר לא קורה. או שהוא עובד רק לשנייה אחת, ואז נעלם.
הנורות הרגילות פשוט לא נועדו לעבוד בסביבה עם אדים. הן לא אטומות, כך שהלחות חודרת לתוכן, פוגעת ברכיבים האלקטרוניים וגורמת להרס הנורה. זו סירה שנמשכת זמן קצר מאוד.
לכן, יותר ויותר אנשים עוברים לשימוש במחממים באינפרא-אדום עם דירוג IP גבוה. זה נשמע טכני, אבל זה אומר בעצם:
הקסם של האינפרא-אדום
רוב המחממים מנסים לחמם את האוויר. הבעיה? בחדר אמבטיה, האוויר החם עולה לתקרה או נעלם מיד כשפותחים את הדלת.
האינפרא-אדום שונה – הוא לא מתעניין באוויר. הוא שולח חום ישירות לעור ולרצפה. זה כמו לעמוד בשמש ביום קר. בנוסף, מכיוון שהמחממים האלה מותקנים בתוך התקרה, אין עוד חלקים גדולים שתלויים שם.
התמודדות עם הלחות
מים וחשמל – שילוב רע. בחדר אמבטיה עם אדים, האדים חודרים לכל סדק קטן. במחממים זולים, הלחות פוגעת בחוטים החשמליים, גורמת לקצר או לקורוזיה של החלקים המתכתיים.
זהירו: דירוג IP משמש כמעין “מגן”. מחממים איכותיים משתמשים בחומרים איכותיים כדי למנוע את חדירת המים.
אם האטימה נהרסת, טיפת מים יכולה לגרום לנזק למחמם. או שהחלקים המתכתיים יקורזו, ואז המחמם יהיה חסר תועלת. אטימה טובה מונעת את זה.
החיסרון
יש כמובן חיסרון: התקנת מחממים אלה אינה פשוטה כמו החלפת נורה רגילה. צריך פתח מתאים בתקרה, וכבלים שלא יישרפו מהחום.
צריך גם לוודא שיש מספיק מקום בתקרה. אם המחמם מותקן במקום צפוף ללא אוורור, הוא עלול להתחמם יותר מדי ולפגוע בחומרי התקרה.
זה דורש יותר עבודה בהתחלה. אבל אחרי שהוא מותקן? אין יותר צורך לדאוג לנורות שנשרפות, ואפשר להישאר חם.