למה מחממי האינפרא-אדום שלכם נהרסים כל הזמן (ואיך תיקנו את זה)
מים ואדי מים הם בעצם “קריפטונייט” עבור רכיבי החימום באינפרא-אדום. אם ראיתם אי פעם צינור קוורץ שנשבר כשכמה טיפות מים פגעו בו בזמן שהוא היה בטמפרטורה גבוהה מאוד, אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. זה מבאס, וזה פוגע ביעילות העבודה.
נמאס לנו לראות את זה קורה, לכן יצרנו מחממים עמידים למים שיכולים לעמוד בתנאים הקיצוניים של סביבה לחה.
הסוד למניעת חדירת מים
העניין הוא שרוב המחממים “עמידים למים” רק מכסים את החלק החיצוני במעטפת פלסטיק – וזה לא פותר את הבעיה באמת.
אנחנו התמקדנו בנקודות שבהן המחממים נהרסים באמת – נקודות החיבור החשמליות. השתמשנו בחומרי אטימה חזקים ואטמנו את קצוות החיווט עם חומרים עמידים לרטיבות. זה מונע את החמצון ואת הקצרים החשמליים שגורמים להרס המחממים. המחמם נשאר יציב, גם כשהאוויר עשיר בלחות.
פתרון לבעיית הערפל
הערפל לא רק מפריע למראה – הוא גם חוסם את החום. כשאדי מים נוצרים על המחמם, הם יוצרים מחסום. המחמם צריך לעבוד פי שניים קשה יותר, ובטמפרטורה גבוהה יותר, כדי לחמם את החומרים. זה יכול לגרום להרס המחמם.
כדי למנוע זאת, שינינו את זרימת האוויר וטיפלנו במשטחים כך שהלחות לא תיצמד אליהם. במקום שהלחות תיצור טיפות שיחסמו את החום, היא נאדית מיד. כך יש זרימה עקבית של חום אינפרא-אדום, בלי שהמחמם ייהרס.
הקונספציות הכרחיות
אני אהיה כן איתכם: הוספת כל אלה הפונקציות של אטימה גורמת לכך שהמחמם יהיה קצת יותר גדול. כמו כן, יש אובדן קל בחום שמגיע ישירות לחומרים שצריך לחמם, בגלל שכבות ההגנה.
זה לא בעיה גדולה, אבל אולי כדאי להשתמש במנורה בעלת הספק גבוה יותר, או להקריב את המחמם קצת יותר קרוב לחומרים שצריך לחמם. רק ודאו שהאוורור טוב, כדי שהחלקים החשמליים יוכלו לפעול כראוי.
בסופו של דבר, יצרנו מחממים שיכולים לעמוד בתנאים קיצוניים. זה מחמם שאכן מבצע את תפקידו, בלי להיהרס ברגע שמים פוגעים בו.