למה מחמם האמבטיה שלכם לא פשוט נקלע לתקלות?
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור ציוד אלקטרוני. יש שם אדים רבים, טפטופי מים, ושינויי טמפרטורה קיצוניים – דברים שיכולים לגרום לכשל ברוב הרכיבים האלקטרוניים. בעצם, זו סוג של “חדר עינויים” עבור הרכיבים האלקטרוניים. לכן אנחנו לא פשוט מרכיבים את המנורות האלה ומקווים לטוב. אנחנו מעבירים אותן דרך תהליך של “הזדקנות בתנאי לחות גבוהה”. בעצם, אנחנו מנסים לגרום להן להישבר במעבדה, כדי שהן לא יישברו מיד לאחר שתעשו מקלחת חמה.
המאבק נגד האדים
האדים הם ערמומיים – הם מוצאים כל סדק קטן. במנורה אינפרא-אדומה רגילה, הלחות נוטה לחדור למקום שבו הצינור הקוורץ נמצא במגע עם הטרמינלים החשמליים. אם המים יגיעו לאותם מקומות בעלי מתח גבוה, נקבל קצר חשמלי. כדי למנוע זאת, אנחנו מכניסים את המנורות לחדרים עם לחות גבוהה, ומשנים את הטמפרטורה שם שוב ושוב. אנחנו מחקים שנים של חשיפה לאדים, בתוך כמה ימים בלבד. אם האטימה לא תחזיק מעמד, אנחנו רוצים שזה יקרה כאן, ולא בבית שלכם.
חום, קור וגורם ההלם
יש גם את העומס הפיזי. חשבו על זה: יש לכם מנורה קרה בחדר לח, ופתאום אתם מפעילים עליה 2000 וואט של כוח. הצינור הקוורץ מתרחב מיד. זו כמות אדירה של שוק תרמי. אם המעטפת או האטימה אינן מתאימות, המנורה תישבר. אנחנו מבזבזים זמן רב בחיפוש אחר סדקים זעירים במהלך תהליך ההזדקנות. אם המנורה לא יכולה לעמוד בתנאים של לחות 95%, היא לעולם לא תוכל לעמוד בחורף האמיתי.
האיזון העדין
העניין הוא שאי אפשר פשוט לאטום הכל בפלסטיק ולהניח שזה מספיק. אם נעשה את האטימה חזקה מדי, נכלא את החום בתוך המנורה. זו דרך מהירה לגרום להרס של החומרים שמגנים על החוטים החשמליים. זו משימה קשה – עלינו לאזן בין רמת האטימה לבין זרימת האוויר הנדרשת כדי שהרכיבים הפנימיים יישארו קרים. זו מעין משחק של כוחות – ולכן אנחנו לא סומכים על שום דבר עד שנתוני ההזדקנות אומרים לנו שהמנורה באמת בטוחה לשימוש.